מהי טענת קיזוז?
הקיזוז הינו סעד של עזרה עצמית המהווה למעשה דרך לפירעון חוב כספי ולפקיעת החיוב.
מקורה של זכות הקיזוז בחוק החוזים בסעיף 53 לחוק.
מתי ניתן לקזז?
פעולת הקיזוז יכולה להתבצע בשני מצבים:
- חיובים כספיים שהצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם.
- חיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת שהם קצובים.
מקור הזכות
הזכות המהותית לקיזוז מעוגנת בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) ובסעיף 20 לחוק החוזים (תרופות).
בהליך אזרחי ניתן להעלות קיזוז כטענת הגנה. תביעה שכנגד היא מסלול נפרד לקבלת סעד נגד התובע, ואינה נדרשת לעצם העלאת הקיזוז.
תחילה יש לבחון האם קיימת הזכות לקזז.
זכות זו מאפשרת לקזז חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה. הזכות מאפשרת לקזז גם חיובים שלא מאותה "משפחה", למשל קיזוז זכות נזיקית מול זכות חוזית. טענת הקיזוז לא יכולה לעמוד כלפי צד ג'.
האם קיזוז הוא טענה מקדמית?
ככלל, קיזוז הוא טענת הגנה מהותית לגוף התביעה, ולא טענה מקדמית. לפי תקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, טענה מקדמית היא טענה שיש בה כדי לסלק את התביעה כולה או מקצתה על הסף. לעומת זאת, קיזוז מבקש להפחית את החיוב הנתבע או לאיינו בשל חוב נגדי.
עצם האפשרות שקיזוז יביא לדחיית התביעה אינה הופכת אותו אוטומטית לטענה לסילוק על הסף. כאשר עצם החוב הנגדי, סכומו או תנאי הקיזוז שנויים במחלוקת, נדרש בירור והוכחה.
יש להעלות ולפרט את הקיזוז בכתב ההגנה: מקור החוב הנגדי, העובדות, הסכום ואופן החישוב. תקנות 13 ו-14 מבחינות בין טענות מקדמיות לבין טענות הגנה ומחייבות פירוט של התשתית העובדתית. אין להסתפק באמירה כללית שלפיה התובע חייב כסף לנתבע.
בית המשפט רשאי לקבוע את סדר בירור המחלוקות ולפצל את הדיון, לפי תקנות 63(ב)(5) ו-76. דיון מוקדם בקיזוז, ככל שנקבע, אינו משנה כשלעצמו את סיווגו ואינו מחליף את הצורך לטעון ולהוכיח אותו.
קיזוז אינו זהה לתביעה שכנגד. קיזוז כטענת הגנה מוגבל לגובה הסעד הכספי הנתבע. לקבלת פסק דין המחייב את התובע לשלם יתרה לטובת הנתבע, אין להסתפק בקיזוז הגנתי; נדרש מסלול תביעה מתאים, כגון תביעה שכנגד או תביעה עצמאית, בכפוף לדין ולסדרי הדין החלים. ההבחנה בין קיזוז כטענת הגנה לבין תביעה שכנגד הובהרה בבע"מ 6423/22 פלוני נ' פלוני (29.12.2022), פסקה 12.
מקורות לעיון: תקנות סדר הדין האזרחי, תקנות 6, 13, 14, 63 ו-76; דברי ההסבר של משרד המשפטים למבנה כתבי הטענות; בע"מ 6423/22, פסקה 12, עותק פסק הדין.
ההסבר הדיוני עודכן ביום 7.10.2026. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.
אופן מימוש הזכות
הודעת קיזוז כמשמעותה בחוק, ניתן לעשות בהגשת בקשת רשות להתגונן ולציין בה את טענת הקיזוז.
כמו כן ניתן לטעון אותה בכתב הגנה ובכתב תביעה. יש צורך לפרט את טענת הקיזוז כדרך שמפרטים חוב או נזק בעת ניסוח כתב תביעה.
טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע ולהציג במדויק את מערכת הנתונים שעליהם היא מתבססת.
זכות הקיזוז על פי החוק היא מסויגת ומוגבלת לתנאים מוגדרים ומסוימים.
סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות) קובע:
"חובות שהצדדים חבים זה לזה על פי חוק זה ניתנים לקיזוז".
סעיף 53 לחוק החוזים קובע:
"(א) חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים.
(ב) אין לקזז חיוב שהזכות לקיומו אינה ניתנת לעיקול…"
סעיף 20 קובע את הנורמה הכללית לפיה חובות מגובשים שהצדדים חייבים זה לזה ניתנים לקיזוז ואילו סעיף 53(א) קובע סייגים מסוימים ביחס לקיזוזם של חיובים כספיים שהצדדים חבים זה לזה.
כאמור, פעולת הקיזוז על פי סעיף 53 יכולה להתבצע בשני מצבים כלומר, שניים אלה ניתנים לקיזוז: חיובים כספיים שהצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיימם או חיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת אם הם קצובים.
לגבי חיובים שאינם קצובים המחוקק מניח את הדרישה "עסקה אחת".
"עסקה אחת" - הוגדרה כעסקה מסחרית העומדת בפני עצמה הניתנת לניתוק מסחרי מעסקה אחרת שבין אותם צדדים גם אם קיימת מסגרת עסקית רחבה יותר ביניהם.
באשר לסיפא של סעיף 53(א), נקבע, שהדין הוא אף בחיובים שאינם מתוך עסקה אחת אם הם חיובים קצובים.
חיוב כספי, שקיזוזו מתאפשר על פי סעיף 53(א), הוא חוב גברא הקיים במסגרת שבין נושה לחייב, ועל פיו על החייב לשלם לנושה סכום כסף. החיוב יכול שינבע מחוזה, ממעשה נזיקין, מעשיית עושר ולא במשפט מהוראות דין או מכל מקור אחר ליצירת חיוב. חיוב שטרי יוצר חוב כספי. מקורו הוא באופי החוזי של השטר. מכיוון שכך, חלה הוראת קיזוז מקום שחיוב כספי אחד או אף שני החיובים מקורם בשטר. ה"נטל" מוטל על הטוען כי החיוב השטרי אינו ניתן לקיזוז. (רע"א 6250/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ)
טענת הקיזוז בחוקים שונים
טענת הקיזוז מצויה בחוקים נוספים: סעיף 13 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965;
סעיף 10 לחוק השומרים, תשכ"ז-1967; סעיף 32 של חוק המכר, תשכ"ח-1668;
סעיפים 26ו-36 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969;
סעיף 25 של חוק השכירות והשאילה, תשל"א -1971.
עורך דין ונוטריון ינון ברקאי
טלפון: 03-5050890
סלולרי: 050-9977607
פקס: 072-2447310
אתר: https://www.barkai-law.co.il/
מייל: yinon@barkai-law.co.il
*אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי.