טענת פרעתי בהוצאה לפועל נועדה לבירור טענה שהחיוב נפרע, כולו או חלקו, או שאין עוד חובה לקיימו. כדי לבקש הקטנת חוב או סגירת תיק, צריך להסביר מה השתנה ולהציג אסמכתאות. להלן הבדיקות והמסמכים שכדאי להכין, דרך ההגשה בטופס 236 או בקוד 119, וההבחנה בין בירור החוב לבין עיכוב הליכי הגבייה.
מהי טענת פרעתי ומה היא אינה?
סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל מטיל על החייב את הנטל להוכיח שקיים את החיוב או שאינו חייב עוד לקיימו. רשם ההוצאה לפועל בוחן אם ובאיזו מידה נותר חיוב לביצוע. בתיק לביצוע פסק דין, טענת פרעתי אינה ערעור על פסק הדין ואינה דרך לפתוח מחדש מחלוקת שכבר הוכרעה בו. בתיקים מסוגים אחרים יש לבדוק בנפרד את מקור החיוב ואת מסלול הטענה המתאים.
אילו ראיות כדאי להכין?
- החיוב שבבסיס התיק: פסק הדין או המסמך לביצוע, האזהרה והחלטות רלוונטיות.
- תיעוד תשלומים: אישורי העברה, קבלות, אישורי פירעון ותאריך כל תשלום. חשוב להראות למי שולם הכסף ולאיזה חיוב הוא מתייחס.
- הסכמות: הסדר חתום, אישור סילוק או תכתובות רלוונטיות. אין להניח שכל התכתבות מבטלת את יתרת החוב.
- התאמה ליתרה בתיק: הכינו רשימה של התשלומים שכבר נרשמו ושל הסכומים שלטענתכם לא נזקפו, כדי שלא לדרוש הפחתה כפולה.
- הסעד המבוקש: ציינו אם מתבקשת הפחתה מסוימת או סגירת התיק, ומהו החישוב התומך בכך.
נטל השכנוע מוטל על החייב. הצגת מסמכים תומכים יכולה לחייב את הזוכה להתמודד עם הראיות, אך אינה מבטיחה שהבקשה תתקבל. דוגמה מעשית: אישור העברה ללא הסבר לאיזה חוב נועדה עשוי להשאיר מחלוקת; רצוי לצרף גם את התכתובת או ההסכם המקשרים את התשלום לתיק.
טופס 236 וקוד בקשה 119: איך מגישים?
לפי הנחיות רשות האכיפה והגבייה, בקשה בטענת פרעתי מוגשת בקוד 119. בהגשה באמצעות האזור האישי אין צורך לצרף את טופס הבקשה עצמו. בערוצי ההגשה שבהם נדרש טופס משתמשים בטופס 236, ומצרפים בקשה מנומקת, תצהיר מאומת והראיות הרלוונטיות. חייב מיוצג נדרש להעביר עותק מהבקשה לזוכה.
אם כמה חייבים מבקשים להעלות את הטענה, ההנחיות דורשות בקשה ותצהיר נפרדים לכל חייב. יש לבדוק את הוראות ההגשה העדכניות לערוץ שנבחר, ולא להסתמך על הוראות ישנות בדבר מספר עותקים. הטופס וההסבר נמצאים בשירות הרשמי להגשת בקשה בטענת פרעתי.
האם הגשת הבקשה עוצרת את הליכי הגבייה?
אין להניח שעצם ההגשה עוצרת את כל ההליכים. לפי סעיף 19, הרשם רשאי לעכב את הביצוע, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו. עיכוב עשוי להיות מותנה בערובה. אם נדרש עיכוב, יש להציג בקשה מנומקת ולבדוק את ההחלטה שניתנה. במסלולים מיוחדים עשויות לחול הוראות נוספות, ובהן ההסדר שבסעיף 20ב לחוק לגבי המסלול המקוצר.
מה קורה אם הטענה נדחית?
דחייה אינה הופכת כל טענה לטענה חסרת יסוד. סעיף 19(ג) קובע הוצאות מיוחדות כאשר הטענה נדחתה והרשם מצא שלא היה לה יסוד. לכן חשוב להבחין בין מחלוקת מבוססת על תשלומים לבין טענה כללית ללא תשתית. לאחר החלטה יש לבדוק את משמעותה ואת דרכי הפעולה והמועדים המתאימים.
מתי לפעול, ומה אם יש גם הליכי חדלות פירעון?
כדאי לברר את הדברים מיד עם גילוי הפער בחוב. אין להסיק מקיומה של אפשרות להעלות טענת פרעתי שאין צורך לעמוד במועדים אחרים, או שאפשר להמתין בזמן שמתנהלים הליכי גבייה. כאשר מתנהלים גם הליכי חדלות פירעון, יש לבדוק את ההחלטות שניתנו, את הגורם המוסמך ואת המסלול המתאים לבירור הטענה.
האם אפשר להעלות גם טענת קיזוז?
במקרים מתאימים אפשר לטעון לקיזוז במסגרת פרעתי, אך לא כל תביעה נגדית מתבררת אצל רשם ההוצאה לפועל. יש להבחין בין זכות קיזוז קיימת ומוכחת לבין זכות נטענת שבירורה מחייב הכרעה במחלוקת חדשה בבית המשפט המוסמך. טענה כללית שלפיה גם הזוכה חייב כסף אינה מספיקה כשלעצמה.
מקורות והרחבה
- חוק ההוצאה לפועל, סעיפים 19 ו-20ב.
- רשות האכיפה והגבייה: סיכום פסיקה 194, עמ' 11, ההבחנה מערעור על פסק הדין.
- החלטת רשם ההוצאה לפועל בעניין קיזוז, סעיף 46.
- טענת קיזוז: הסבר והבחנה מתביעה עצמאית.
לבדיקת המסמכים ודרך הפעולה בתיק ניתן לפנות לעורך דין ונוטריון ינון ברקאי.
טלפון: 03-5050890
סלולרי: 050-9977607
פקס: 072-2447310
אתר: www.barkai-law.co.il
מייל: yinon@barkai-law.co.il
המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. ההליך המתאים תלוי בסוג התיק, במועד היווצרות הטענה ובמסמכים. כל הזכויות שמורות לעורך דין ינון ברקאי.