מאמר

טענת פרעתי

מהי טענת פרעתי?

טענת "פרעתי" היא טענת הגנה שחייב יכול לטעון בפני רשם ההוצאה לפועל.

הטענה נטענת בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגד חייב בעקבות פסק דין.

סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי:

"חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין.

עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב בביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות העניין, שלא לצוות כן.

דחה רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו".

על מי מוטל נטל השכנוע?

נטל השכנוע בטענת "פרעתי" קבוע ומוטל תמיד על החייב.

נטל זה הינו נטל ראשוני ואינו עובר אל הזוכה לעולם, מכיוון שהמוציא מחברו עליו נטל הראיה (ע"א 3149/06 בית מימון מוצרי חשמל בע"מ נ. קלינטון סחר בינלאומי2000 בע"מ) (שהרי לזוכה קיים פסק דין ו"המוציא" בעניין זה הוא החייב).

במהלך הדיון בבקשה, יכול לעבור הנטל אל הזוכה, הנטל המשני של הבאת ראיות לסתור. אך חשוב לזכור, כי נטל השכנוע העיקרי מוטל על כתפי החייב.

עיכוב ביצוע בטענת פרעתי

בדרך כלל כשמועלית טענת "פרעתי" רשם ההוצאה לפועל מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין.

עיכוב של פסק הדין (כולו או מקצתו) ייעשה בהתאם לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל ועל בסיס נימוקים שיירשמו.

היה והחליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין, בדרך כלל ידרוש הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין.

במקרים מסוימים ועל פי שיקול דעתו, ייתכן ולא ידרוש הפקדת ערובה.

מה קורה אם טענת פרעתי נדחית?

יודגש, שחייבים שטוענים טענת פרעתי, מסתכנים ב"הוצאות מיוחדות" במידה ורשם ההוצאה לפועל ידחה את טענתם.

מתי ואיך יש לטען טענת פרעתי?

חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שהוא מופטר מביצועו, רשאי להעלות טענותיו בהגשת בקשה לרשם ההוצל"פ.

כעיקרון, אין הגבלה בדבר המועד להגשת בקשה בטענת "פרעתי". אולם, הצדדים רשאים לקבוע בהסכמה מועד הקוצב את האפשרות להגיש בקשה בטענת "פרעתי". (רע"א 7476/06 גרמיזא נ. עדס).

על אף זאת, מהפסיקה אנו למדים כי טענת "פרעתי" ניתן להעלות בכל הזדמנות בהוצאה לפועל אך אם וכאשר עובר התיק לפשיטת רגל, לא ניתן עוד להעלות את הטענה:

"טענה מסוג זה ["פרעתי – א"ר] יכול החייב להעלות בפני רשות ההוצאה לפועל בעת הדיון בביצוע פסק הדין נשוא העתירה. אם יימצא בה דבר, יתכן וייקבע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין… אך אין מקום להעלאתה בהליך זה של התנגדות להתראת פשיטת רגל…" (המ' (מחוזי תל אביב) 6903/91 גרשוני נ. כפר הס- מושב עובדים, פ"מ תשנ"ב(1)200, 202-203).

איך מגישים ומה מצרפים?

את הבקשה מגישים בכתב, על טופס 236 של לשכת ההוצאה לפועל ולצרף אליה תצהיר מאומת.

לטופס בקשת "פרעתי" לחץ כאן>

מלבד התצהיר יש לצרף לבקשה כל מסמך או ראיה המוכיחים את הטענה בדבר פירעון החוב.

אם זו הבקשה הראשונה של החייב בתיק – עליו להגישה בצירוף צילום תעודת זהות ובשני עותקים.

בדרך כלל, לאחר הגשת הבקשה קובע רשם ההוצאה לפועל דיון במעמד הצדדים בבקשה.

מה ניתן לטעון בטענת פרעתי?

במסגרת טענת "פרעתי" החייב יכול לטעון גם לטענת קיזוז.

משמע החייב יכול לטעון כי הנושה חייב לו כספים שיש לקזזם מהחוב שלו כלפי הזוכה.

הסמכות לדון בטענת קיזוז במסגרת הליכי "פרעתי" לא נקבעה במפורש בסעיף 19 לחוק ההוצל"פ. אולם, ההלכה הפסוקה היא, כי במסגרת טענת "פרעתי" ניתן להוכיח גם טענת קיזוז.

יחד עם זאת, נקבע בפסיקה שזכות קיזוז השנויה במחלוקת, היא טענה שבירורה אינה בסמכותו של הרשם הדן בטענת "פרעתי". יש לבררה בבית המשפט המוסמך. (ע"א 449/83 רב הון נ. גליקמן).

עורך דין ונוטריון ינון ברקאי

טלפון: 03-5050890 

סלולרי: 050-9977607

פקס: 072-2447310

אתר: https://www.barkai-law.co.il/

מייל:  yinon@barkai-law.co.il

*אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי.

קידום אתרים אורגני
דילוג לתוכן