מאמר

פשיטת רגל

מאת: ינון ברקאי, עו"ד

דיני פשיטת רגל עוסקים במצב שבו אדם אינו יכול לפרוע את חובותיו. להליך פשיטת הרגל שתי מטרות, הראשונה היא לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים של החייב על ידי כל שבסופו של דבר יקבל הפטר מחובותיו, והמטרה השנייה היא לחלק באופן שווה את נכסי החייב בין הנושים שלו בהתאם יחסיות החובות כלפי כל נושה.

מי שמפקח על פשיטת הרגל הוא הכונס הרשמי המשמש כנאמן על נכסי החייב. מי שמוסמך לדון בענייני פשיטת הרגל, הוא בית המשפט המחוזי.

בקשת פשיטת הרגל יכולה להיות מוגשת הן על ידי החייב עצמו והן על ידי נושה. סעיף 5 (לפקודת פשיטת הרגל) – מעשה פשיטת רגל- לפקודת פשיטת הרגל מפרט מה הם מעשי פשיטת רגל שעל יסודם אפשר לנקוט בהליכי פשיטת רגל נגד החייב: חייב שביצע עבירת מרמה; חייב המתחמק מנושיו; חייב שעוקל נכס מנכסיו במסגרת ההוצאה לפועל; חייב שלא קיים את הדרישות המופנות אליו במסגרת התראת פשיטת הרגל שנשלחה אליו; חייב שהודיע לנושה שלו כי בכוונתו להפסיק לפרוע את חובו.

מי יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל

נושה, רשאי להגיש בקשת פשיטת רגל נגד החייב רק בהתקיים כל התנאים האמורים בסעיף 7, לפקודה :

  • החוב שחב החייב לנושיו, אינו פחות מ- 86,270 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת הנושה ומטעמים מיוחדים שירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;
  • החוב הוא סכום קצוב בכסף שיש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע;
  • מעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חדשים לפני הגשתה;
  • מקום מושבו של החייב הוא בישראל, או שתוך שנה לפני הגשת הבקשה גר כרגיל בישראל או היה לו בית מגורים או מקום עסקים או שניהל עסקים בישראל בעצמו או על ידי מורשה או מנהל או היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל על ידי שותף או שותפים או מורשה או מנהל.

חייב, זכאי להגיש בקשה לפשיטת רגל, בהתאם לתנאים האמורים בסעיף 17 לפקודת פשיטת הרגל:

  • לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא אם נתקיימו אלה:
  • חובותיו אינם פחותים מ-17,256 שקלים חדשים;
  • צירף לבקשתו דין וחשבון המתייחס למועד הגשת הבקשה ולתקופה הכוללת את שנת המס האחרונה וזו שקדמה לה, ערוך לפי טופס שנקבע בתקנות, מאומת בתצהיר ובו-
  • פרטים בדבר נכסיו, לרבות מניות או זכויות אחרות בתאגיד;
  • פרטים בדבר הכנסותיו, הוצאותיו וחובותיו, תוך ציום שמות נושים והערובות שנתן להם;
  • פרטים הידועים לו בדבר נכסיהם, הכנסותיהם, הוצאותיהם וחוויותיהם של בן-זוגו ושל ילדיו הקטינים או ילדיו הבגירים הגרים עימו, לרבות מניות או זכויות אחרות שלהם בתאגיד.
  • צירף לבקשתו הרשאה בכתב מטעמו לכונס הרשמי, ובה הסכמתו למסירת מידע או מסמכים לכונס הרשמי או למי שהוסמך לכך על ידו (להלן – כתב ויתור על סודיות), בדבר נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו וחובותיו, ובדבר פרטי חשבונות המתנהלים על שמו בידי תאגיד בנקאי, כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981 (בחוק זה – תאגיד בנקאי), לרבות יחד עם כל אדם אחר, וכן בדבר פרטים אחרים הנוגעים למצבו הכלכלי והמצויים בידי כל אדם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי.
  • החייב יפרש בבקשתו את הטענה שאיננו יכול לשלם את חובותיו, ואין צורך בהגשת הצהרה כאמור בסעיף 5(4).

 

הגשת בקשה לפשיטת רגל

בקשה לפשיטת רגל צריכה להיות מוגשת ב- 4 עותקים לכונס הרשמי במחוז המוסמך לפי מקום מושבו של החייב כפי שהיא מצוינת בתעודת הזהות בלבד. על הבקשה לכלול את המסמכים הבאים כאשר הם מוקלדים באמצעות המחשב:

  1. בקשת חייב למתן צו כינוס והכרזתו פושט רגל –טופס 4
  2. דין וחשבון על חובות ונכסים- טופס 5
  3. שאלון לחייב לקביעת
  4. כתב התחייבות חייב/ת עם מתן צו כינוס
  5. התשלום החודשי
  6. כתב ויתור על סודיות – טופס 5א

לאחר מילוי הטפסים הנ"ל, יש לצרף לבקשה מסמכים נלווים:

  1. בקשה – מודפסת וחתומה בתצהיר בפני עורך דין, הכוללת את כל המסמכים שלעיל.
  2. תצהיר- מפורט של החייב, ערוך באופן כרונולוגי, בדבר נסיבות ההסתבכות הכלכלית והסבר מפורט באשר לאופן היווצרות כל אחד מהחובות.
  3. תעודת זהות – צילום תעודת זהות כולל הספח וצילום דרכון.
  4. חוזה שכירות – במידה והחייב מתגורר בשכירות יש לצרף צילום חוזה שכירות.
  5. במידה והחייב אינו מתגורר בדירה שבבעלותו או בשכירות- יש להמציא את הפרטים הבאים: אצל מי מתגורר החייב, שם ומספר תעודת זהות של הבעלים של הנכס, מספר טלפון של בעל הנכס. לאימות הפרטים יש לצרף תצהיר מפורט של צד ג' אצלו מתגורר החייב.
  6. הסכם גירושין ו/או הסכם יחסי ממון- יש לצרף במידה והחייב גרוש.
  7. תדפיס מחשב עדכני מרשות האכיפה והגביה המפרט את רשימת תיקי ההוצל"פ שנפתחו נגד החייב בכל לשכות ההוצאה לפועל וכן רשימת תיקי הוצאה לפועל שפתח החייב (בהם הוא הזוכה).
  8. העתק מפרוטוקולי חקירות יכולת שנערכו לחייב או בן/בת זוגו בלשכות ההוצאה לפועל השונות.
  9. ששה תלושי משכורת אחרונים דו"ח דיווח מעסיקים מאת המוסד לביטוח לאומי וטופס 106 של החייב, בן/בת זוגו וילדיו.
  10. אישור מביטוח לאומי אודות קבלת קצבת ילדים ו/או קצבאות ו/או גמלאות אחרות, לרבות אבטלה ו/או הבטחת הכנסה על ידי החייב ו/או בן/בת הזוג.
  11. דפי בנק רציפים המפרטים פעולות בחשבונות עו"ש של החייב, בן/בת זוגו וילדיו, לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
  12. אישורים עדכניים של יתרות- הכספים המופקדים בקופות גמל, ריכוז תיק השקעות, תוכניות חסכון, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וביטוחים של החייב, בן/בת זוגו וילדיו. יש לציין ביחס לכל תכנית/קרן/קופה, מועד הפיכתה לנזילה או תנאי מימוש.
  13. תדפיס חיוב של כל כרטיסי אשראי המתנהלים על שם החייב, בן/בת זוגו וילדיו לתקופה של ששה חודשים טרם הגשת הבקשה ו/או טרם ביטולם.
  14. פרוט של סוגי הביטוחים. לציין את מספרי כל פוליסות הביטוח ולצרף צילום הפוליסות.
  15. מסמכים המעידים על זיקה (בעלות, חכירה, זכות שימוש, נאמנות) לנכסי מקרקעין שיש לחייב, לחברות שבבעלותו, לבן/בת זוגו ולילדיו; נסח רישום מלשכת רישום המקרקעין (נסח טאבו), חוזה חכירה, אישור חברה משכנת וכל מסמך רלוונטי אחר או נוסף.
  16. פלט משלטונות מיסוי מקרקעי ובו פירוט כלל העסקאות שדווחו, על פי תעודת הזהות של החייב ובן/בת זוגו. (הפלט מופק באמצעות פנייה לשלטונות מיסוי מקרקעין, מילוי טופס 704 ותשלום האגרה הנדרשת).
  17. מסמכי בעלות או זיקה לשימוש (ליסינג) בכלי רכב של החייב, בן זוגו וילדיו, או כלי רכב המשמשים את החייב, לרבות מסמכי שעבוד ו/או משכון. במידה והחייב משתמש באופן קבוע ברכב הרשום על שם מישהו אחר- יש לפרט בתצהיר ולצרף העתק מפוליסת הביטוח של הרכב.
  18. אישור על קבלת פיצויים ירושות ומתנות במשך עשר השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה. במקרה והחייב הינו יורש בעיזבון או ויתר על זכותו בעיזבון, יש להמציא שם ומס' תעודת זהות של המוריש.
  19. מסמכים המעידים על העברת נכסים וזכויות בעשר השנים שקדמו להגשת הבקשה. במידה שהתקבלו כספים בגין העברות אלו, יש לפרט את גובה התמורה והשימושים שנעשו בה, בצירוף אסמכתאות לגבי השימוש הנ"ל.

הסדר נושים

עת מתנהלים הליכי פשיטת רגל ואף בטרם נפתחו כאלה, דיני פשיטת הרגל מאפשרים לחייב ולנושיו להגיע להסדר. הסדר נושים צריך שיאושר על ידי בית המשפט. בית המשפט מחייב את כלל הנושים וזאת לרבות נושים שהתנגדו להסדר. חייב יכול להציע הצעות להסדר עם נושיו בשלוש דרכים: בטרם ניתן צו כינוס (הסדר על פי סעיף 19א לפקודה), לרוב הליך לפי סעיף 19א לפקודה הינו קצר יחסית בזמן, אשר במסגרתו רשאי בית המשפט ליתן צו עיכוב הליכים כנגד החייב. תנאי לאישור ההסדר הוא שהחובות המובטחים והחובות בדין קדימה ייפרעו במלואם וכמו כן יש להשיג תמיכה של רוב הנושים (51%); לאחר מתן צו הכינוס ובטרם הכרזת פשיטת רגל (סעיפים 33-41 לפקודה); חייב אף רשאי להציע לנושיו הסדר פשרה לאחר מתן צו כינוס או לאחר הכרזת פשיטת רגל. ההצעה מוגשת לכונס הרשמי ובה מפורטים תנאיה ופרטי הערבות המוצעת. הכונס, שולח לנושים את ההצעה בצירוף תסקיר עליה ואז מקיים אסיפת נושים בעניינה במשרדו. הצעה שזכתה לתמיכה של רוב הנושים (51%) תחייב את כלל הנושים.

צו כינוס

לאחר עיון בבקשת פשיטת הרגל שהגיש החייב בתגובת הכונס הרשמי לבקשה, מוסמך בית המשפט ליתן צו כינוס לנכסי החייב. צו הכינוס מעביר את נכסי החייב לפיקוחו של הכונס הרשמי עד שיתברר אם החייב יגיע לפשרה או הסדר עם נושיו או יוכרז כפושט רגל. במקרים בהם מוגשת מצד החייב בקשה לצו כינוס, מקיים בית המשפט דיון בבקשה במעמד הנושים, החייב והכונס הרשמי.

משניתן צו הכינוס לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר תביעה ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים אלא ברשות בית המשפט (סעיף 20 לפקודה). נושה אינו רשאי לנהל תביעה כספית כנגד החייב בנוגע לחובות שנצברו לפני מועד צו הכינוס, ואף לא לנהל הליכי גבייה באמצעות לשכות ההוצאה לפועל. הרעיון הוא כי במסגרת הליכי פשיטת הרגל ייפרע כל אחד מהנושים בהתאם ליחס החוב המגיע לו. נכסי החייב ישמשו לפירעון החובות באופן קולקטיבי. במידה ובית המשפט החליט ליתן צו כינוס, עליו לקבוע בהחלטתו מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל, שיתקיים בתום ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס.

חקירה כלכלית

הכונס הרשמי מבצע חקירה בעניין הקריסה הכלכלית של החייב. הכונס הרשמי יקיים לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, חקירה מקיפה בענינו של חייב שניתן נגדו צו כינוס – הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר. בין אם היו אלה נכסיו של החייב לבדו ובין בשיתוף עם אחרים. לשם החקירה יהא מוסמך הכונס הרשמי לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לענייניו של החייב מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו. כמו כן, יהא מוסמך לפנות לראש ההוצאה  לפועל בבקשה לקבל כל המידע הנוגע לחייב והמצוי בלשכת ההוצאה לפועל.

היה ולא התייצב החייב לחקירה או לא מסר מידע או מסמכים לפי דרישת הכונס הרשמי, ללא הצדקה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו, להכריזו פושט רגל – אם הבקשה לפשיטת רגל הוגשה בידי נושה, או לדחותה ולבטל את צו הכינוס ואת הצו לעיכוב הליכים, אם ניתנו- אם הבקשה הוגשה על ידי החייב.

דו"ח החקירה מוגש לבית המשפט חמישה עשר ימים לפני מועד הדיון בהכרזת פשיטת רגל. החקירה מתבססת על המסמכים שהגיש החייב, פניה לגורמים פיננסיים (בנקים, חברות ביטוח, קופות גמול וכד'), ופנייה לגורמים רישומיים (מרשם האוכלוסין, טאבו, משרד התחבורה וכד'). הפנייה נעשית מכח הדין ובהתאם לכתב ויתור הסודיות עליו חתם החייב כאמור לעיל.

מקור הכנסה

לצורך שיקומו הכלכלי ולשם פירעון חובותיו, מצופה מהחייב המצוי בהליכי פשיטת רגל לאתר מקור הכנסה. זאת מפאת שיכולת ההשתכרות מהווה נדבך מרכזי בקביעת התשלום החודשי המושתת על החייב. במקרים מסוימים, ובמידה והוכיח החייב לכונס הרשמי כי יש בכך כדי לסייע לפירעון חובותיו, יכול החייב לעסוק כעוסק מורשה. על החייב לצרף אסמכתאות אודות ההכנסה לדו"ח החודשי על הכנסות והוצאות המוגש לכונס הרשמי מידי חודש.  לאחר הכרזת פשיטת רגל לא ייסד חייב תאגיד ולא יהיה בעל עניין בתאגיד אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או הנאמן.

הפטר

צו הפטר, למעשה פותר את החייב מכל חוב שנתבע בפשיטת הרגל. צו ההפטר פותר רק את החייב עצמו ולא אנשים אחרים כגון שותפים עסקיים או ערבים (סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל). צו ההפטר ניתן על ידי בית המשפט לבקשת החייב בפשיטת הרגל או לבקשת הכונס הרשמי. צו ההפטר פותר את החייב מכל חוב שנתבע בפשיטת הרגל או שניתן היה לתבוע בפשיטת הרגל מלבד חובות שההפטר לא חל עליהם והחייב יידרש לשלמם גם לאחר שניתן לו ההפטר: קנסות; חוב שנוצר במרמה; חוב מזונות.

ישנם שני סוגי הפטר, הפטר מותנה והפטר לאלתר. הפטר מותנה הוא צו שעשוי לקבוע תנאים שעל החייב למלא כדי לקבל את ההפטר. התנאי הנפוץ ביותר הוא עמידה בתשלומים שעל החייב לשלם. תקופת התשלומים תהיה עד 4 שנים מיום מתן צו ההפטר (בית המשפט רשאי לקבוע תקופה ארוכה יותר אם יש שיקולים מיוחדים). הפטר לאלתר הוא הפטר הניתן וחל באופן מיידי לאחר הכרזת פשיטת הרגל, מבלי שהחייב פרע כל חלק מחובותיו. הפטר זה ניתן כאשר לחייב אין נכסים והוא נטול כושר השתכרות בהווה ובעתיד.

 

 

עורך דין ינון ברקאי

טלפון: 03-5050890 

סלולרי: 050-9977607

פקס: 072-2447310

מייל:  yinon@barkai-law.co.il   

אתר אינטרנט: www.barkai-law.co.il

 

* כל הזכויות שמורות לעורך דין ינון ברקאי.

* אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני