מאמר

זכויות בן הזוג במקרקעין הרשומים על שמו של בן הזוג השני

מאת: עורך דין ינון ברקאי

 

זכויות בן הזוג במקרקעין הרשומים על שמו של בן הזוג השני

במקרים רבים המתנהלים בפני בית המשפט נשאלת השאלה האם דירה הרשומה על שם בן זוג אחד שייכת גם לבן הזוג השני. כלומר, האם דירה הרשומה על שם הבעל מחציתה שייכת גם לאישה וכן להיפך האם דירה הרשומה על שם האשה מחציתה שייכת לבעל.

לשאלה זו קיימות השלכות רבות לרבות מה יקרה עם הדירה בעת גירושין, האם בעת ביצוע עסקה בדירה יש לקבל את אישורו של בן הזוג שאינו רשום, האם נושה של אחד מבני הזוג יכול לבקש לפרוע את החוב מכל הדירה או שמא רק ממחציתה. כמו כן, יכולות להיות לשאלה זו גם השלכות מרחיקות לכת לעניין ההורשה של הדירה הואיל ואדם יכול להוריש רק את מה ששלו ולא יותר מכך.

את התשובה לשאלה זו יש לחלק לשתי תקופות. התקופה הראשונה עוסקת בנכסים של בני זוג אשר התחתנו לפני תחילת תוקפו של חוק יחסי ממון בין בני זוג (01.01.74). התקופה השנייה עוסקת בנכסים של בני זוג אשר התחתנו אחרי תחילת תוקפו של חוק יחסי ממון בין בני זוג.

התקופה הראשונה

טרם תחילת תוקפו של חוק יחסי ממון חלה בין בני הזוג "חזקת השיתוף" כלומר כלל הנכסים והזכויות שבני הזוג צברו יחד וכן נכסים שהיו של בן זוג אחד אך היתה כוונה להפוך אותם לנכסים משותפים, שייכים לשניהם ויש לחלקם שווה בשווה. כל זאת בתנאי שניהלו משק בית משותף והיה מאמץ משותף להשגת הרכוש. בעניין זה יודגש, כי גם אם צד אחד יוצא לעבוד בחוץ וצד שני נשאר לבצע את עבודות הבית הדבר יחשב כמאמץ משותף. הזכות בנכסים קיימת במהלך כל הנישואין אך מתגבשת כשנוצר הקרע בין הצדדים.

לכן, ככל שמדובר בדירת המגורים של בני הזוג גם אם נרכשה על ידי אחד הצדדים באופן עצמאי על ידי אחד הצדדים הרי שיש לחלקה שווה בשווה בין הצדדים.

לאור זאת, כאשר מתבצעת עסקה עם בן זוג אחד חובה לקבל את אישורו של בן הזוג השני לעסקה. כך גם כאשר נושה יבקש להיפרע גם מחלקו של בן הזוג השני בנכס הוא יתקל בקושי רב, וכמובן שיורשי בן הזוג יהיו זכאים למחצית מן הדירה ואילו יורשי בן הזוג הרשום לא יהיו זכאים למחצית של בן הזוג שנפטר.

התקופה השנייה

לאחר תחילת תוקפו של חוק יחסי ממון חל החוק. סעיף 3 לחוק קובע כי ככל שבני הזוג לא ערכו הסכם ממון אזי חלוקת הרכוש בין הצדדים תהיה בהתאם ל"הסדר איזון משאבים".

סעיף 5 לחוק קובע כי המועדים בהם ניתן לבצע את הסדר איזון המשאבים הם עם התרת הנישואין או עם מות בן הזוג.

סעיף 5 לחוק ממשיך ומסביר מהם הנכסים שיש לאזן בין בני הזוג וקובע כי כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שוויים של כלל הנכסים של בני הזוג למעט (1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין (2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות (3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם (4) זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות.

כלומר, ככל שהדירה נרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין ונרשמה על שמו בלבד הרי שבן הזוג השני לא יהיה זכאי לכל חלק בדירה.

בעניין זה קיימת בפסיקה הסתייגות אשר קובעת, כי ככל שיוכח כי לבן הזוג שרכש את הנכס היתה כוונת שיתוף בנכס הספציפי, אזי גם הוא יאוזן בנכסי הצדדים.

לכן, במקרה זה נושה לא יהיה זכאי להיפרע ממחצית הנכס בטענה שהוא שייך לבן הזוג החייב. אלא אם כן יוכיח שלבן הזוג שרכש את הנכס הייתה כוונה ספציפית לשתף את הנכס עם בן זוגו.    

לסיכום, בכדי לדעת מהם הזכויות של בן זוג בנכס הרשום על שמו של בן הזוג השני בלבד יש לבחון את העניין בהתאם לתקופות ובכל מקרה יש להיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום לשם קבלת חוות דעת מקצועית הואיל וקיימות נסיבות נוספות אשר עשויות להשפיע על זכויות הצדדים.

 

עורך דין ינון ברקאי

טלפון: 03-5050890 

סלולרי: 050-9977607

פקס: 072-2447310

מייל:  yinon@barkai-law.co.il   

אתר אינטרנט: www.barkai-law.co.il

 

* כל הזכויות שמורות לעורך דין ינון ברקאי.

* אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי.

 

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני