מאמר

טענת פרעתי

טענת "פרעתי" היא טענת הגנה שחייב יכול לטעון בפני רשם ההוצאה לפועל, בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו בעקבות פסק דין, בהתאם לסעיף 19, לחוק ההוצאה לפועל.

סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי:

  • חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב בביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
  • החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות העניין, שלא לצוות כן.
  • דחה רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו.

נטל השכנוע בטענת "פרעתי", על פי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, קבוע ומוטל תמיד על החייב. נטל זה הינו נטל ראשוני והוא אינו עובר אל הזוכה לעולם, מכיוון שהמוציא מחברו עליו נטל הראיה (ע"א 3149/06 בית מימון מוצרי חשמל בע"מ נ. קלינטון סחר בינלאומי2000 בע"מ) (שהרי לזוכה קיים פסק דין ו"המוציא" בעניין זה הוא החייב). במהלך הדיון בבקשה, יכול לעבור הנטל אל הזוכה, הנטל המשני של הבאת ראיות לסתור,  אך חשוב לזכור כי נטל השכנוע העיקרי מוטל על כתפי החייב.

בדרך כלל כשמועלית טענת "פרעתי" רשם ההוצאה לפועל מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין. עיכוב זה של פסק הדין (כולו או מקצתו) ייעשה בהתאם לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל ועל בסיס נימוקים שיירשמו. היה והחליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין, בדרך כלל ידרוש הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין. במקרים מסוימים ועל פי שיקול דעתו, ייתכן ולא ידרוש הפקדת ערובה.

חשוב להדגיש, כי חייבים שטוענים טענת פרעתי, מסתכנים ב"הוצאות מיוחדות" במידה ורשם ההוצאה לפועל ידחה את טענתם.

חייב הטוען כי מילא אחר פסק הדין או לחלופין כי הוא מופטר מביצועו, רשאי להעלות את טענותיו על דרך של הגשת בקשה לרשם ההוצאה לפועל. כעיקרון, אין הגבלה בדבר המועד להגשת בקשה בטענת "פרעתי", אולם הצדדים להליך רשאים לקבוע בהסכמה על מועד הקוצב את האפשרות להגיד בקשה בטענת "פרעתי" (רע"א 7476/06 גרמיזא נ. עדס).

על אף זאת, מהפסיקה אנו למדים כי טענת "פרעתי" ניתן להעלות בכל הזדמנות בהוצאה לפועל אך אם וכאשר עובר התיק לפשיטת רגל, לא ניתן עוד להעלות את הטענה:

"טענה מסוג זה ["פרעתי – א"ר] יכול החייב להעלות בפני רשות ההוצאה לפועל בעת הדיון בביצוע פסק הדין נשוא העתירה. אם יימצא בה דבר, יתכן וייקבע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין… אך אין מקום להעלאתה בהליך זה של התנגדות להתראת פשיטת רגל…" (המ' (מחוזי תל אביב) 6903/91 גרשוני נ. כפר הס- מושב עובדים, פ"מ תשנ"ב(1)200, 202-203).

את הבקשה יש להגיש בכתב, על גבי טופס 218 של לשכת ההוצאה לפועל ולצרף אליה תצהיר מאומת על ידי עורך דין.

לטופס בקשת "פרעתי" לחץ כאן> 

מלבד התצהיר יש לצרף לבקשה כל מסמך או ראיה המוכיחים את הטענה בדבר פירעון החוב. אם זו הבקשה הראשונה של החייב בתיק, עליו להגישה בצירוף צילום תעודת זהות ולהגישה בשני עותקים. בדרך כלל, לאחר הגשת הבקשה קובע רשם ההוצאה לפועל דיון במעמד הצדדים בבקשה.

במסגרת טענת "פרעתי" החייב יכול לטעון גם לטענת קיזוז. משמע החייב יכול לטעון כי הנושה חייב לו כספים שיש לקזזם מהחוב שלו כלפי הזוכה. הסמכות לדון בטענת קיזוז במסגרת הליכי "פרעתי" לא נקבעה במפורש בסעיף 19 לחוק ההוצל"פ. אולם, ההלכה הפסוקה היא, כי במסגרת טענת "פרעתי" ניתן להוכיח גם טענת קיזוז. יחד עם זאת נקבע בפסיקה כי זכות קיזוז נטענת, השנויה במחלוקת, היא טענה שבירורה חורג מגדר סמכותו של ראש ההוצאה לפועל הדן בטענת "פרעתי", ויש לבררה בבית המשפט המוסמך לכך. (ע"א 449/83 רב הון נ. גליקמן). 

 

עורך דין ינון ברקאי

טלפון: 03-5050890 

סלולרי: 050-9977607

פקס: 072-2447310

מייל:  yinon@barkai-law.co.il   

אתר אינטרנט: www.barkai-law.co.il

 

* כל הזכויות שמורות לעורך דין ינון ברקאי.

* אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני