מאמר

"דואר זבל" – חוק ה"ספאם"

מאת: עורך דין ינון ברקאי

 

נמאס לך מדואר זבל? יש מה לעשות עם זה!

ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקף תיקון לסעיף 30 לחוק התקשורת, התשס"ח-2008. התיקון אוסר על משלוח פרסומת מסחרית במייל, בפקס, בהודעת SMS וגם במערכת חיוג אוטומטית, ללא אישור הנמען. מטרתו של החוק היא מגור תופעת ההפצה ההמונית של פרסומות בלתי רצויות המכונה "ספאם" או "דואר זבל" באמצעות רשתות התקשורת.

כוונת החוק הכללית היא, לא לאסור משלוח דואר פרסומי מטריד אלא לאפשרו בכפוף לתנאים הקבועים בחוק. החוק מסדיר למי מותר לשלוח, מה הוא צריך לכלול וכיצד יש להתייחס לפניות לחדול ממשלוחו. שימו לב, החוק לא מונע משלוח "דואר זבל"/ "ספאם" אלא מכתיב את הכללים שיש לפעול לפיהם שמשלוח כזה יהיה מותר.

כיום, אחרי התיקון האמור לעיל, יש באפשרות נמען שביקש הסרה ולא קיבל להגיש תביעה ולקבל פיצוי כספי ללא הוכחת נזק. כמו כן, החוק גם מגדיר את הפרתו (משלוח דואר זבל) כעוולה אזרחית ומעניק זכות תביעה של 1,000 ₪ פיצוי בלא הוכחת נזק, בגין כל הודעה שנשלחה מבלי שניתנה לכך ההסכמה. 

לפניכם סקירה קצרה על תיקון מס' 40 לחוק-

התיקון פותח בהגדרת "דבר פרסומת". "דבר פרסומת" באופן כללי הינו מסר שמטרתו לעודד צריכה של מוצר או שירות מסוים או הוצאת כספים אחרת. דרך משלוח "דבר הפרסומת" יכולה להיות כאמור בדואר אלקטרוני, בפקס, במסרון (SMS) ובמערכת חיוג אוטומטית.

ה"מפרסם" מוגדר בחוק כמי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר. 

החוק קובע שתי אפשרויות למשלוח דואר זבל חוקי: האפשרות הראשונה היא למי שנתן את אישורו במפורש ובכתב (כתב כולל גם בדואר אלקטרוני והקלטה טלפונית) לסוג הדואר כפי שנשלח. האפשרות השנייה, מי שמסר למפרסם את פרטי ההתקשרות שלו בעת רכישת מוצר או שירות או משא ומתן לרכישתו, קיבל הודעה שפרטיו ישמשו למשלוח דברי פרסומת, קיבל את האפשרות להודיע כי אינו מעוניין בכך ולא הודיע כך והפרסום שנשלח מתייחס למוצר או שירות מסוג דומה לזה שנרכש.

שימו לב, שמשלוח הודעה ראשונית ובה בקשה לאשר קבלת דואר פרסומי אינה מהווה "ספאם" אסור, אבל חשוב להדגיש שמשלוח הודעה כזו אפשרית רק לבית עסק. הודעה כזו לאדם פרטי היא עבירה על החוק.

החוק קבע שלושה כללים, שעל המפרסם לעמוד בהם על מנת שדבר הפרסום יהיה חוקי:

  1. לכלול את המילה "פרסומת" בתחילתו או בכותרת שלו (בדואר אלקטרוני חייב שהמילה תופיע בכותרת הדואר).
  2. לכלול את שם המפרסם ודרכי יצירת הקשר עימו.
  3. לפרט את הזכות לסרב לקבלת דואר זבל פרסומי זה ואפשרות נוחה (וחינמית למעט עלות משלוח ההודעה עצמה) להסיר עצמך מרשימת התפוצה.

אם שלחתם הודעת הסרה, מחויב המפרסם על פי החוק להסיר אתכם מיד מרשימת התפוצה. אם בכל זאת לא הוסרתם מרשימת התפוצה, יש לכם עילה לתביעה.

אז מה בעצם תוכלו לתבוע? לפי החוק, מוטל קנס על השולח. סעיף 30א(ו) לחוק התקשורת, שולח אותנו לחוק העונשין לסעיפים 61א(3) ו61א(4) שם מצוין גובה הקנס שנע בין 75,300 ₪ ועד 226,000 ₪.

כמו כן, החוק גם מטיל אחריות אישית על מנהל וכן על אחראי על תחום השיווק. החוק מטיל עליהם חובה ישירה לפקח על תחומים אלו ולדאוג שהכפופים להם יעמדו בדרישות החוק. מנהל שרוצה להגן על עצמו, חייב להכיר היטב את דרישות החוק, לבקש דיווח מפורט מהכפופים לו ולוודא שהחוק אינו מופר.

עורך דין ינון ברקאי

טלפון: 03-5050890 

סלולרי: 050-9977607

פקס: 072-2447310

מייל:  yinon@barkai-law.co.il   

אתר אינטרנט: www.barkai-law.co.il

 

* כל הזכויות שמורות לעורך דין ינון ברקאי.

* אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני